ב-17 באפריל 2026, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ עצר בכוח את ההפצצות הישראליות בלבנון. בציוץ חריף ב-X כתב:
המבצע, שהחל שבועות קודם, סימן שיא בברית הצבאית בין ישראל לארה"ב. מטוסי F-35 אמריקאיים סיפקו כיסוי אווירי, ומודיעין מה-CIA זרם למרכזי הפיקוד בישראל. אך הפקודה הטראמפית שינתה את התמונה: צה"ל נאלץ להשהות תקיפות מדויקות נגד מטרות בכירות בחיזבאללה, דבר שנתפס כהתערבות ישירה בהחלטות ביטחוניות.
חמישה ימים לאחר מכן, ב-22 באפריל 2026, ביום העצמאות ה-78 לישראל, אלוף במיל' גדי שמני, מפקד פיקוד מרכז לשעבר, העלה ב-N12 ביקורת חריפה.
בוושינגטון, גורמים בממשל טראמפ טענו שהאיסור נועד למנוע הסלמה אזורית. 'המטרות שנותרו פחות קריטיות, והמשך התקיפות עלול לגרור תגובה איראנית רחבה', אמר דובר הבית הלבן אנדרו פלדמן ל'הארץ'. מנגד, בישראל, שר הביטחון דאז, יואב גלנט, אמר בכנס ביום העצמאות: 'הברית עם ארה"ב היא נכס אסטרטגי, אך החלטות ביטחוניות חייבות להישאר בידינו'.
המתיחות חשפה סדקים עמוקים יותר. מאז 2024, ארה"ב סיפקה לישראל סיוע צבאי של 3.8 מיליארד דולר בשנה, כולל אמצעי לחימה מתקדמים. אך מקרים דומים – כמו עצירת משלוחי פצצות כבדות ב-2024 – מעלים שאלות על גבולות העצמאות. פרופ' אמנון אברמוביץ' מאוניברסיטת תל אביב, מומחה ליחסי חוץ, מסביר: 'התלות במודיעין ובתמיכה לוגיסטית גדלה, אך כל התערבות ישירה פוגעת בריבונות'.
בקרב קציני צה"ל בכירים שיחה פרטית מגלה תסכול. תת-אלוף ברשות שמורת במילואים, ששירת בפיקוד הצפון, אמר לנו: 'חיסלנו 1,800 מחבלים, אבל האיסור מנע חיסול ראשי כנף. זה לא רק מבצעי – זה עניין של כבוד לאומי'. נתונים ממשרד הביטחון מראים כי 70% ממבצעי התקיפה האווירית בלבנון הסתמכו על נתיבי טיסה אמריקאיים.
הדיון מתעצם לקראת ישיבת הקבינט הביטחוני הבאה. ראש הממשלה בנימין נתניהו צפוי להעלות את הנושא בפגישה עם מזכיר המדינה האמריקאי. בין לבין, בטהרן ובביירות חגגו את 'הניצחון הטקטי' על רקע ההשהיה. חסן נסראללה, מזכ"ל חיזבאללה, שרד תקיפה מדויקת ב-16 באפריל, לאחר שהאזהרה האמריקאית הגיעה ברגע האחרון.
עם ישראל חוגגת 78 שנים לעצמאות, הקולות הקוראים לשמירה על ריבונות גוברים. הברית עם ארה"ב נותרה מרכיב מרכזי בכוחה, אך דווקא בשיאה היא דורשת מתינות – כדי שלא תהפוך לחרב פיפיות.
